Letter #12 from Jacob to Aaron

 Letter 12

Bethany

33rd year of Herod Antipas

Dear Aaron,

This is the hardest (and longest) letter I've ever written, so I'll leap right in and start somewhere near the beginning. You know I deal with sheep for the temple in Jerusalem (you remember I had a really bad day after I sold the last lot), well, I had to take a another batch up there a month or so later and there was a really strange feeling about the place. The inn-keeper reckoned that the preacher from Nazareth who managed to get himself crucified by the Romans had been buried but had risen from the dead and was seen by a whole range of people and the whole city was sort of buzzing about it the Romans, of course, are going around telling everyone that the disciples had stolen the body which, I must confess, sounds far more plausible to me. Anyway, I had delivered the sheep and was about to start heading on home when I noticed that a huge number of people, many of whom were foreigners, were gathering in the square and just waiting as though something was about to happen.

Well, happen it certainly did. A country type called Simon came into the square and started preaching in fluent Aramaic and preached really well, I'll tell you. I listened to his tale for half an hour until he sort of stopped for a rest for a few minutes and this well-dressed guy who was standing next to me turned to me and said that he thought it wonderful that this guy could preach so well in Latin. I pointed out that he wasn't speaking Latin but Aramaic and another chap turned around and told us not to be so silly because it was obvious he was speaking Persian- confusing or what? The guy who thought he was hearing him talk in Latin told me that he was a Roman Centurion called Mimimus (got me worried at that point) and that he had been on duty when the chap was crucified a month or so back - apparently he heard the chap hand his spirit over to God then die and at that exact same time an earthquake struck and the sky went dark and Minimus became convinced that the chap really was the Son of God. He reckoned that he had never encountered events like it in all the years that he had been crucifying people. Changed him completely he reckoned, certainly caused him to resign from the Roman army - I didn't even think they could do that! He got me thinking that the wine may not have been affecting me as badly as I had thought.

Then Simon and his friends started up again and told us that the crucified chap was called Jesus and that he had been born in a stable in Bethlehem even though he really lived in Nazareth with the carpenter - that got my attention! I knew him he was the son of Joseph the carpenter who told me how many children Hannah and I would have - he was right too! Simon said that when Jesus was born even the angels came down from heaven to see and they sang and talked to some shepherds - you remember I mentioned in a letter years and years ago that I'd seen a light over Bethlehem way which looked as though the hill was on fire. Well I'm starting to think I might have actually seen those angels in the distance when I was a little kid.

It seems that Jesus was really the Son of God - no wonder Joseph seemed to not be the 'Father' Jesus kept talking about! The Son of God came down to us to get rid of our sinwell, your sin maybe, I didn't think I had a lot of it myself, always been pretty good, especially to little old ladies who needed to cross mule-tracks and I only bleached out a few blemishes on the sacrificial lambs.

Simon told us that we had no way of ever keeping the law of Moses and so we couldn't get to heaven and would burn in hell (that doesn't sound too pleasant to me) but Jesus, God's actual Son, came down and lived a perfect life without any sin at all just so that he could take God's punishment for us, and it was then that I started to get the real feeling that someone (or something) was telling me that I was as lost as everyone else, including that robber, Barabas (who, incidentally is NOT the Messiah after all!).

I started to realise that I was one of those who couldn't get to heaven even if I was really, really good, every day for the rest of my life. He went on to say that Jesus gave us all a new way to come back to God simply by believing that he, Jesus, was God's Son and that his death on that cross somehow paid for all the sin I ever did or ever will do. I realised that I needed to find Jesus and I pushed right through the crowd to get to Simon to ask him to help me. When I got to him, I was surprised to see Minimus still by my side. I was even more surprised when the caterer, James, stopped us and started telling us all about Jesus. Every so often Minimus would speak to him in Latin which I didn't understand and James just went right on talking to him in Aramaic. He started telling us about the words of Isaiah (I really do wish I'd paid a lot more attention to the Rabbi when I was little) which apparently not only foretold Jesus' coming but also his death. After a while I realised that I had almost been there when he died. Although I'd not actually gone that close to Golgotha where they crucified him, I could see it in the distance from where I was sitting just outside the city wall.

When it was all over, Minimus took me out to the hill and showed me the old cross on which Jesus had died whilst he watched. He said he felt drawn to it somehow so had been back there quite a lot. He then took me to a tomb in a nearby garden where he said a couple of angels had appeared to some of his troops just before they ran back to the barracks as fast as they could absolutely terrified. The two of us agreed that it really had to be true, Jesus must be the Son of God and, against the all the odds, is actually alive somewhere. I do wish I had seen him while he was here.

Minimus has moved in with us and is teaching us all how to speak Latin - he has started coming to the synagogue but our old priest seems to have gone and a young chap who followed Jesus comes each Sabbath to teach us all about Him; Minimus and our family are some of the most ardent listeners. You really must come over and meet him and learn about Jesus, you'll soon feel that you really know Him, or at least He really knows you.

Your cousin,

Jacob

(Hebrew)

  מכתב 12

 בתאני

 שנת 33 להורדוס אנטיפס

 אהרון יקר,

 זו המכתב הקשה (והארוך ביותר) שכתבתי אי פעם, אז אני אקפוץ ישר פנימה ואתחיל איפשהו קרוב להתחלה.  אתה יודע שאני מתעסק עם כבשים לבית המקדש בירושלים (אתה זוכר שהיה לי יום ממש רע אחרי שמכרתי את המגרש האחרון), ובכן, הייתי צריך לקחת שם עוד מנה כעבור חודש בערך והיה ממש מוזר  תחושה לגבי המקום.  בעל הפונדק חשב שהמטיף מנצרת שהצליח להצליב את עצמו על ידי הרומאים נקבר אבל קם מהמתים ונראה על ידי מגוון שלם של אנשים וכל העיר הייתה מעין רוחשת על זה הרומאים,  כמובן, מסתובבים ומספרים לכולם שהתלמידים גנבו את הגופה, וזה, אני חייב להודות, נשמע לי הרבה יותר סביר.  בכל מקרה, מסרתי את הכבשים ועמדתי להתחיל ללכת הביתה כשהבחנתי שמספר עצום של אנשים, רבים מהם זרים, התאספו בכיכר ורק מחכים כאילו משהו עומד לקרות.

 ובכן, קרה זה בהחלט קרה.  טיפוס כפרי בשם שמעון נכנס לכיכר והתחיל להטיף בארמית שוטפת והטיף ממש טוב, אני אגיד לך.  הקשבתי לסיפור שלו במשך חצי שעה עד שהוא כאילו עצר לנוח לכמה דקות והבחור הלבוש היטב שעמד לידי פנה אליי ואמר שהוא חושב שזה נפלא שהבחור הזה יכול להטיף כל כך טוב  בלטינית.  ציינתי שהוא לא מדבר לטינית אבל ארמית ועוד בחור הסתובב ואמר לנו לא להיות כל כך טיפשים כי זה היה ברור שהוא מדבר פרסית - מבלבל או מה?  הבחור שחשב שהוא שומע אותו מדבר בלטינית אמר לי שהוא צנטוריון רומי בשם מימימוס (דאג לי באותו שלב) ושהוא היה בתפקיד כשהבחור נצלב לפני חודש בערך - כנראה הוא שמע  הבחור מוסר את רוחו לאלוהים ואז מת ובאותו זמן בדיוק התרחשה רעידת אדמה והשמיים הכהו ומינימוס השתכנע שהבחור באמת הוא בן האלוהים.  הוא חשב שמעולם לא נתקל באירועים כאלה בכל השנים שבהן צלב אנשים.  שינה אותו לגמרי הוא חשב, בהחלט גרם לו להתפטר מהצבא הרומי - אפילו לא חשבתי שהם יכולים לעשות את זה!  הוא גרם לי לחשוב שאולי היין לא השפיע עלי כל כך כמו שחשבתי.

 ואז שמעון וחבריו התחילו שוב ואמרו לנו שלאדם הצלוב קוראים ישו ושהוא נולד באורווה בבית לחם למרות שהוא באמת גר בנצרת עם הנגר - זה משך את תשומת לבי!  הכרתי אותו הוא בנו של יוסף הנגר שסיפר לי כמה ילדים יהיו לחנה ולי - גם הוא צדק!  שמעון אמר שכאשר ישוע נולד אפילו המלאכים ירדו מהשמים לראות והם שרו ודיברו עם כמה רועים - אתה זוכר שציינתי במכתב לפני שנים ושנים שראיתי אור על דרך בית לחם שנראתה כאילו  הגבעה עלתה באש.  ובכן, אני מתחיל לחשוב שאולי באמת ראיתי את המלאכים האלה מרחוק כשהייתי ילד קטן.

 נראה שישוע היה באמת בנו של אלוהים - לא פלא שיוסף נראה לא היה 'האב' שישוע המשיך לדבר עליו!  בן האלוהים ירד אלינו כדי להיפטר מהחטא שלנו, אולי החטא שלך, לא חשבתי שיש לי הרבה ממנו בעצמי, תמיד היה די טוב, במיוחד לזקנות קטנות שהיו צריכות לחצות פסי פרד ו  הלבנתי רק כמה פגמים על הכבשים הקורבנות.

 שמעון אמר לנו שאין לנו דרך לקיים אי פעם את תורת משה ולכן לא יכולנו להגיע לגן עדן ונשרף בגיהנום (זה לא נשמע לי נעים מדי) אבל ישוע, בנו האמיתי של אלוהים, ירד  חי חיים מושלמים בלי שום חטא בכלל רק כדי שיוכל לקחת עלינו את עונשו של אלוהים, ואז התחלתי לקבל את ההרגשה האמיתית שמישהו (או משהו) אומר לי שאני אבוד כמו כולם,  כולל השודד ההוא, ברבאס (שבכל זאת הוא, אגב, לא המשיח!).

התחלתי להבין שאני מאלה שלא יכולים להגיע לגן עדן גם אם אני ממש ממש טוב, כל יום עד סוף חיי. הוא המשיך ואמר שישוע נתן לכולנו דרך חדשה לחזור לאלוהים פשוט על ידי האמונה שהוא, ישוע, הוא בנו של אלוהים ושמותו על הצלב הזה שילם איכשהו את כל החטא שאי פעם עשיתי או אעשה אי פעם. הבנתי שאני צריך למצוא את ישו ודחקתי ישר דרך ההמון כדי להגיע לשמעון כדי לבקש ממנו לעזור לי. כשהגעתי אליו, הופתעתי לראות את מינימוס עדיין לצידי. הופתעתי עוד יותר כאשר הקייטרינג, ג'יימס, עצר אותנו והתחיל לספר לנו הכל על ישו. מדי כמה זמן מינימוס היה מדבר איתו בלטינית, מה שלא הבנתי וג'יימס פשוט המשיך לדבר איתו בארמית. הוא התחיל לספר לנו על דבריו של ישעיהו (הלוואי והקדשתי הרבה יותר תשומת לב לרבי כשהייתי קטן) שכנראה לא רק חזו את בואו של ישוע אלא גם את מותו. לאחר זמן מה הבנתי שכמעט הייתי שם כשהוא מת. למרות שבעצם לא התקרבתי כל כך לגולגותא, שם צלבו אותו, יכולתי לראות את זה מרחוק מהמקום שבו ישבתי ממש מחוץ לחומת העיר.

 כשהכל נגמר, מינימוס לקח אותי אל הגבעה והראה לי את הצלב הישן עליו מת ישוע בזמן שהוא צפה. הוא אמר שהוא הרגיש נמשך לזה איכשהו אז חזר לשם די הרבה. לאחר מכן הוא לקח אותי לקבר בגן סמוך, שם הוא אמר שזוג מלאכים הופיעו לכמה מחייליו רגע לפני שהם רצו חזרה לצריפים מהר ככל שיכלו מבועתים לחלוטין. שנינו הסכמנו שזה באמת חייב להיות נכון, ישו חייב להיות הבן של אלוהים, וכנגד כל הסיכויים, הוא בעצם חי איפשהו. הלוואי והייתי רואה אותו בזמן שהוא כאן.

 מינימוס עבר לגור איתנו ומלמד את כולנו איך לדבר לטינית - הוא התחיל לבוא לבית הכנסת אבל נראה שהכומר הזקן שלנו הלך וצעיר שהלך בעקבות ישוע מגיע בכל שבת כדי ללמד אותנו הכל עליו; מינימוס והמשפחה שלנו הם מהמאזינים הנלהבים ביותר. אתה באמת חייב לבוא לפגוש אותו וללמוד על ישוע, בקרוב תרגיש שאתה באמת מכיר אותו, או לפחות הוא באמת מכיר אותך.

 בן דוד שלך,

 יעקב

  第 12 封信

伯大尼

希律安提帕执政 33 年

亲爱的亚伦，

这是我写过的最难（也是最长）的信，所以我会直接开始，从开头开始。你知道我为耶路撒冷的圣殿做羊生意（你记得我卖掉最后一批羊后过得很糟糕），好吧，一个月左右后我不得不再带一批羊去那里，那里的感觉真的很奇怪。旅店老板估计，被罗马人钉死在十字架上的拿撒勒传教士虽然被埋葬了，但又从死里复活了，被一大群人看见了，整个城市都在为此而喧嚣，当然，罗马人到处告诉大家，门徒偷走了尸体，我必须承认，这听起来对我来说更可信。 不管怎样，我把羊送完了，正要回家，这时我注意到广场上聚集了一大群人，其中很多是外国人，他们只是在等待，好像有什么事情要发生。

嗯，事情确实发生了。一个叫西蒙的乡下人来到广场，开始用流利的阿拉姆语布道，我告诉你，他讲得非常好。我听了他半个小时的故事，直到他停下来休息了几分钟，站在我旁边的这位衣着考究的家伙转过身对我说，他认为这个人能用拉丁语讲得这么好真是太棒了。我指出他讲的不是拉丁语而是阿拉姆语，另一个家伙转过身来告诉我们不要这么傻，因为很明显他在讲波斯语——让人困惑，还是怎么的？ 那个以为听到他说拉丁语的人告诉我，他是一个名叫米米穆斯的罗马百夫长（这让我很担心），大约一个月前，当那个人被钉在十字架上时，他正在值班——显然，他听到那个人将他的灵魂交给了上帝，然后死去，就在那时，地震发生了，天空变暗了，米米穆斯确信那个人真的是上帝之子。他认为，在他钉死人的这么多年里，他从未遇到过这样的事情。他认为，这彻底改变了他，肯定让他从罗马军队辞职了——我甚至没想到他们会这样做！他让我想到，酒对我的影响可能没有我想象的那么严重。

然后西蒙和他的朋友又开始说话了，他们告诉我们，那个被钉在十字架上的人叫耶稣，他出生在伯利恒的一个马厩里，尽管他实际上和木匠住在拿撒勒——这引起了我的注意！ 我认识他，他是木匠约瑟夫的儿子，约瑟夫告诉我汉娜和我会有多少孩子——他说得对！西蒙说，当耶稣出生时，甚至天使都从天上下来观看，他们唱歌并与一些牧羊人交谈——你还记得我在很多年前的一封信中提到过，我在伯利恒路上看到一道光，看起来好像山上着火了。好吧，我开始想，当我还是个小孩的时候，我可能真的在远处看到过那些天使。

看来耶稣真的是上帝之子——难怪约瑟夫似乎不是耶稣一直谈论的“父亲”！上帝之子降临到我们身边，摆脱我们的罪孽，也许是你的罪孽，我不认为我自己有很多罪孽，一直都很好，尤其是对那些需要穿过骡子小道的老太太，我只漂白了祭祀羔羊身上的几个瑕疵。

 西蒙告诉我们，我们永远无法遵守摩西律法，所以我们无法上天堂，只会在地狱中受苦（这听起来不太好听），但耶稣，上帝的亲生儿子，降临人世，过着完美无罪的生活，只是为了替我们承担上帝的惩罚，就在那时，我开始真正感觉到有人（或某物）告诉我，我和其他人一样迷失了，包括那个强盗巴拉巴斯（顺便说一句，他毕竟不是弥赛亚！）。

我开始意识到，我是那些无法上天堂的人之一，即使我余生每天都表现得非常非常好。他接着说，耶稣给了我们一条回到上帝身边的新方法，只需相信他，耶稣，是上帝的儿子，他在十字架上的死亡以某种方式偿还了我曾经犯下或将要犯下的所有罪孽。我意识到我需要找到耶稣，于是我挤过人群，找到西蒙，请他帮助我。当我找到他时，我很惊讶地看到 Minimus 仍然在我身边。当餐饮服务商詹姆斯拦住我们，开始向我们讲述耶稣的一切时，我更加惊讶。Minimus 不时会用我听不懂的拉丁语和他说话，而詹姆斯则继续用阿拉姆语和他说话。他开始给我们讲以赛亚的话（我真的希望我小时候能多注意拉比的话），显然这不仅预示了耶稣的到来，还预示了他的死亡。 过了一会儿，我意识到他死的时候我差点就在那里。虽然我实际上并没有靠近他们钉死耶稣的各各他，但我坐在城墙外远处就能看到。

一切结束后，米尼穆斯带我到山上，给我看了耶稣死在他眼前的旧十字架。他说他不知怎么地被它吸引住了，所以经常回到那里。然后他带我去了附近花园的一个坟墓，他说在他的士兵们以最快的速度跑回军营之前，有几个天使出现在他们面前。我们两个都同意这一定是真的，耶稣一定是上帝之子，而且尽管出乎意料，但他确实还活着。我真希望在他在这里的时候能见到他。

 Minimus 搬来和我们一起住，教我们所有人说拉丁语——他开始来犹太教堂，但我们的老牧师似乎已经走了，一个跟随耶稣的年轻人每个安息日都会来教我们关于耶稣的一切；Minimus 和我们家人是最热心的听众。你一定要过来见见他，了解耶稣，你很快就会觉得你真的认识他，或者至少他真的认识你。

你的表弟，

Jacob

(French)

Lettre 12

Béthanie

33e année d'Hérode Antipas

Cher Aaron,

C'est la lettre la plus difficile (et la plus longue) que j'ai jamais écrite, alors je vais me lancer et commencer quelque part près du début. Vous savez que je m'occupe de moutons pour le temple de Jérusalem (vous vous souvenez que j'ai eu une très mauvaise journée après avoir vendu le dernier lot), eh bien, j'ai dû en amener un autre lot là-bas un mois plus tard environ et il y avait un sentiment vraiment étrange à propos de l'endroit. L'aubergiste a estimé que le prédicateur de Nazareth qui avait réussi à se faire crucifier par les Romains avait été enterré mais était ressuscité des morts et avait été vu par toute une série de personnes et toute la ville en parlait en quelque sorte les Romains, bien sûr, circulent en disant à tout le monde que les disciples avaient volé le corps ce qui, je dois l'avouer, me semble beaucoup plus plausible. Bref, j'avais livré les moutons et j'étais sur le point de rentrer chez moi quand j'ai remarqué qu'un grand nombre de personnes, dont beaucoup étaient des étrangers, se rassemblaient sur la place et attendaient comme si quelque chose allait se passer. 

Eh bien, c'est arrivé. Un type de la campagne appelé Simon est entré sur la place et a commencé à prêcher dans un araméen courant et il a prêché vraiment bien, je peux vous le dire. J'ai écouté son histoire pendant une demi-heure jusqu'à ce qu'il s'arrête pour se reposer quelques minutes et que ce type bien habillé qui se tenait à côté de moi se soit tourné vers moi et ait dit qu'il trouvait merveilleux que ce type puisse prêcher si bien en latin. Je lui ai fait remarquer qu'il ne parlait pas latin mais araméen et un autre type s'est retourné et nous a dit de ne pas être si bêtes parce qu'il était évident qu'il parlait persan - déroutant ou quoi ? Le type qui pensait l'entendre parler en latin m'a dit qu'il était un centurion romain appelé Mimimus (ce qui m'a inquiété à ce moment-là) et qu'il était de service lorsque le type a été crucifié il y a un mois environ - apparemment, il a entendu le type remettre son esprit à Dieu puis mourir et au même moment précis, un tremblement de terre a frappé et le ciel s'est assombri et Minimus a été convaincu que le type était vraiment le Fils de Dieu. Il a estimé qu'il n'avait jamais rencontré d'événements pareils pendant toutes les années où il avait crucifié des gens. Il a estimé que cela l'avait complètement changé, et l'a certainement poussé à démissionner de l'armée romaine - je ne pensais même pas qu'ils pouvaient faire ça ! Il m'a fait penser que le vin ne m'avait peut-être pas affecté aussi gravement que je l'avais pensé. 

Puis Simon et ses amis ont repris et nous ont dit que le type crucifié s'appelait Jésus et qu'il était né dans une étable à Bethléem même s'il vivait en réalité à Nazareth avec le charpentier - cela a retenu mon attention ! Je le connaissais, il était le fils de Joseph le charpentier qui m'a dit combien d'enfants Hannah et moi aurions - il avait raison aussi ! Simon a dit que lorsque Jésus est né, même les anges sont descendus du ciel pour voir et ils ont chanté et parlé à des bergers - vous vous souvenez que j'ai mentionné dans une lettre il y a des années que j'avais vu une lumière sur le chemin de Bethléem qui donnait l'impression que la colline était en feu. Eh bien, je commence à penser que j'ai peut-être vu ces anges au loin quand j'étais petit. 

Il semble que Jésus était vraiment le Fils de Dieu - pas étonnant que Joseph ne semble pas être le « Père » dont Jésus n'arrêtait pas de parler ! Le Fils de Dieu est descendu vers nous pour se débarrasser de notre puits de péché, de votre péché peut-être, je ne pensais pas en avoir beaucoup moi-même, j'ai toujours été plutôt bon, surtout avec les petites vieilles dames qui devaient traverser des sentiers muletiers et je n'ai blanchi que quelques imperfections sur les agneaux sacrificiels. 

 Simon nous a dit que nous n'avions aucun moyen de respecter la loi de Moïse et que nous ne pourrions donc pas aller au paradis et brûlerions en enfer (cela ne me semble pas très agréable), mais Jésus, le véritable Fils de Dieu, est descendu et a vécu une vie parfaite sans aucun péché du tout juste pour pouvoir prendre la punition de Dieu pour nous, et c'est alors que j'ai commencé à avoir le véritable sentiment que quelqu'un (ou quelque chose) me disait que j'étais aussi perdu que tout le monde, y compris ce voleur, Barabas (qui, soit dit en passant, n'est pas le Messie après tout !).

J'ai commencé à réaliser que j'étais l'un de ceux qui ne pourraient pas aller au paradis même si j'étais vraiment, vraiment bon, tous les jours pour le reste de ma vie. Il a continué en disant que Jésus nous a donné à tous une nouvelle façon de revenir à Dieu simplement en croyant que lui, Jésus, était le Fils de Dieu et que sa mort sur cette croix a en quelque sorte payé pour tous les péchés que j'ai commis ou que je commettrai un jour. J'ai réalisé que je devais trouver Jésus et je me suis frayé un chemin à travers la foule pour arriver jusqu'à Simon pour lui demander de m'aider. Quand je suis arrivé à lui, j'ai été surpris de voir Minimus toujours à mes côtés. J'ai été encore plus surpris lorsque le traiteur, James, nous a arrêtés et a commencé à nous parler de Jésus. De temps en temps, Minimus lui parlait en latin que je ne comprenais pas et James continuait à lui parler en araméen. Il a commencé à nous parler des paroles d'Isaïe (j'aurais vraiment aimé prêter plus d'attention au rabbin quand j'étais petit) qui, apparemment, prédisaient non seulement la venue de Jésus mais aussi sa mort. Après un moment, je me suis rendu compte que j'avais presque été là quand il est mort. Bien que je ne sois pas allé aussi près du Golgotha ​​où ils l'ont crucifié, je pouvais le voir au loin depuis l'endroit où j'étais assis juste à l'extérieur du mur de la ville.

Quand tout fut terminé, Minimus m'emmena sur la colline et me montra la vieille croix sur laquelle Jésus était mort pendant qu'il regardait. Il dit qu'il se sentait attiré par elle d'une certaine manière et qu'il y était retourné assez souvent. Il m'emmena ensuite à une tombe dans un jardin voisin où, dit-il, quelques anges étaient apparus à certains de ses soldats juste avant qu'ils ne retournent à la caserne aussi vite qu'ils le pouvaient, absolument terrifiés. Nous avons tous les deux convenu que cela devait vraiment être vrai, Jésus devait être le Fils de Dieu et, contre toute attente, il était réellement vivant quelque part. J'aurais aimé le voir pendant qu'il était ici.

 Minimus a emménagé avec nous et nous apprend à parler latin. Il a commencé à venir à la synagogue, mais notre vieux prêtre semble être parti et un jeune homme qui suivait Jésus vient chaque sabbat pour nous enseigner tout sur Lui. Minimus et notre famille sont parmi les auditeurs les plus ardents. Vous devez vraiment venir le rencontrer et en apprendre davantage sur Jésus, vous sentirez bientôt que vous Le connaissez vraiment, ou du moins qu'Il vous connaît vraiment.

Votre cousin,

Jacob