During a recent dig in countryside near Bethany in Israel, archaeologists were delighted to find the remains of a substantially built house. Whilst puzzling over the unusual thickness of walls and incredible solidity of the ancient ruins they came across what could only be described a treasure-trove of old documents. Many were bills for materials and some were the designs for significant buildings in and around the Bethany and Jerusalem area. But some were private letters from a person called Jacob. The letters are important for many reasons, not least because they provide the name of the recipient - Aaron who was, presumably, the owner of the house. Sadly the other end of the correspondence has not been found but archaeologists are always working in the Bethany area and one can but hope.
With the delicate manuscripts having been preserved, the first twelve letters have been translated and show some interesting aspects of the life of an everyday Israelite about two thousand years ago.
The letters also suggest that the Israelite postal service predates all others by some eighteen hundred years!
במהלך חפירה שנערכה לאחרונה באזורים כפריים ליד ביתאניה בישראל, שמחו ארכיאולוגים למצוא שרידים של בית בנוי מהותית. תוך כדי תמיהה על העובי הבלתי רגיל של הקירות והמוצקות המדהימה של ההריסות העתיקות, הם נתקלו במה שניתן לתאר רק אוצר של מסמכים ישנים. רבים מהם היו חשבונות חומרים וחלקם היו עיצובים למבנים משמעותיים באזור ביתאניה וירושלים ובסביבתה. אבל חלקם היו מכתבים פרטיים מאדם שנקרא יעקב. המכתבים חשובים מסיבות רבות, לא מעט משום שהם מספקים את שם הנמען - אהרון שהיה, ככל הנראה, הבעלים של הבית. למרבה הצער הקצה השני של ההתכתבות לא נמצא, אבל ארכיאולוגים עובדים תמיד באזור ביתאניה ואפשר רק לקוות.
עם השתמרות כתבי היד העדינים, תורגמו שתים עשרה האותיות הראשונות ומציגות כמה היבטים מעניינים בחייו של ישראלי רגיל לפני כאלפיים שנה.
המכתבים גם מרמזים ששירות הדואר הישראלי קדם לכל האחרים בכשמונה-מאה שנה!
Letter #1 from Jacob to Aaron
Letter 1
Bethany 32nd year of Herod
Dear Aaron,
It has been a while since I wrote to you and I thought it was about time we talked again. Are you still learning how to build houses? You were helping Esau the builder last time you wrote. As you can guess I am still stuck with looking after Dad's sheep - the problem of being the youngest boy in the family - actually, the only boy in the family! Mind you, it does get me away from Mum and the girls - I know I haven't got as big a problem as you have since I have two fewer sisters than you. I got all the sheep mixed up with Moshe's again last night and the two of us spent hours trying to get the flocks sorted out again - I suspect he still has some of ours and we have just as many of his.
We saw a lion a few weeks back! Lions are pretty rare here these days but there was this awful noise just after nightfall and the sheep all went completely loopy for a while. Moshe's sheep were just as mad and, of course, the two flocks got all mixed up once again. We were trying to sort them out when Moshe suddenly yelled out to me and I looked and saw it on the hillside. No wonder the sheep were agitated. Moshe threw stones at it and it seemed to back off, leastwise, the sheep all started to calm down a bit. We decided to leave them all together until daylight so that we could both keep watch for the lion again.
Then something strange happened over towards Bethlehem a bit later that night - don't know if it had anything to do with the lion or not but there was this light in the sky which seemed to light up one of the hills between our place and Bethlehem. It looked as though the whole hill was on fire and we did wonder if someone had finally set fire to Herodium but it wasn't quite in the right direction. I got the impression that there was a whole lot of noise but it was a long way off so I only had the impression that it was there rather than actually hearing it. Then the light slowly faded and all went quiet again. There was a lot of chatter in the village the next day and Dad said it was something to do with some kid being born. Apparently the Bethlehem shepherds had some sort of vision but I didn't understand it all. The rabbi was pretty uptight about it, kept muttering something about "Isaiah said it would happen!" then seeming to be in a panic over something or other. Who's this Isaiah anyway? Perhaps I should have paid more attention in the Rabbi's lessons!
We are going to have to leave the sheep with Moshe for a couple of weeks because Mum and Dad have to go to Hebron for a few days - something to do with taxes and Romans and a 'senseless', at least I think that's what they said it was. Anyway, it's a long walk which is a bit of a problem since Mum is expecting another baby so doesn't want to walk very far. Women!
I'll write when we get back from Hebron.
Your cousin,
Jacob
מכתב מס' 1 מיעקב לאהרן
מכתב 1
בתאניה שנת 32 להורדוס
אהרון יקר,
עבר זמן מה מאז שכתבתי לך וחשבתי שהגיע הזמן שנדבר שוב. האם אתה עדיין לומד איך לבנות בתים? עזרת לעשיו הבנאי בפעם האחרונה שכתבת. כפי שאתם יכולים לנחש אני עדיין תקוע עם השגחת הכבשים של אבא - הבעיה של להיות הילד הצעיר במשפחה - למעשה, הילד היחיד במשפחה! שימו לב, זה כן מרחיק אותי מאמא ומהבנות - אני יודע שאין לי בעיה כל כך גדולה כמוך מכיוון שיש לי שתי אחיות פחות ממך. ערבבתי שוב את כל הכבשים עם זה של משה אתמול בלילה ושנינו בילינו שעות בניסיון לסדר את העדרים שוב - אני חושד שעדיין יש לו חלק משלנו ויש לנו באותה מידה שלו.
ראינו אריה לפני כמה שבועות! אריות הם די נדירים כאן בימינו, אבל היה הרעש הנורא הזה מיד אחרי רדת הלילה והכבשים כולן השתבשו לגמרי לזמן מה. הכבשים של משה היו משוגעות באותה מידה, וכמובן, שני העדרים התערבבו שוב. ניסינו לסדר אותם כשלפתע משה צעק עליי והסתכלתי וראיתי את זה על צלע הגבעה. לא פלא שהכבשים היו נסערות. משה זרק עליו אבנים ונראה היה שהוא נסוג, לפחות הכבשים התחילו להירגע קצת. החלטנו להשאיר את כולם יחד עד אור היום כדי ששנינו נוכל לשמור שוב על האריה.
ואז משהו מוזר קרה לכיוון בית לחם קצת מאוחר יותר באותו לילה - לא יודע אם זה היה קשור לאריה או לא אבל היה האור הזה בשמיים שנראה שהאיר את אחת הגבעות שבין המקום שלנו לבית לחם . זה נראה כאילו כל הגבעה בוערת ואכן תהינו אם מישהו הצית סוף סוף את הרודיון אבל זה לא ממש בכיוון הנכון. התרשמתי שיש הרבה רעש אבל זה היה רחוק אז היה לי רק הרושם שהוא שם ולא ממש שומע אותו. ואז האור נמוג לאט והכל שוב השתתק. היו הרבה פטפוטים בכפר למחרת, ואבא אמר שזה קשור לאיזה ילד שנולד. כנראה שלרועי בית לחם היה סוג של חזון אבל לא הבנתי הכל. הרב היה די נלחץ מזה, המשיך למלמל משהו על "ישעיהו אמר שזה יקרה!" ואז נראה שהוא בפאניקה בגלל משהו אחר. מי זה ישעיהו הזה בכלל? אולי הייתי צריך לשים לב יותר בשיעורי הרב!
נצטרך להשאיר את הכבשה אצל משה לשבועיים כי אמא ואבא צריכים לנסוע לחברון לכמה ימים - משהו שקשור למיסים ולרומאים ו'חסר שכל', לפחות אני חושב שזה מה שהם אמר שזה היה. בכל מקרה, זו הליכה ארוכה וזה קצת בעיה מכיוון שאמא מצפה לתינוק נוסף אז לא רוצה ללכת רחוק. נשים!
אני אכתוב כשנחזור מחברון.
בן דודך,
יעקב
No comments:
Post a Comment